קהילת נשים מצלמות
ברוכות הבאות לקהילת הנשים החמה והמקסימה שלנו!
נכון להיום משפחת בוגרות הקורסים וסדנאות הצילום של 'נשים מצלמות' מונה כ- 150 נשים.
אתן מוזמנות להכיר אותן, לצפות בגלריות האישיות שלהן ולשטוף את העיניים ואת הנשמה בתמונות נפלאות!
בת 23, חיפאית-תל אביבית, אוהבת פרחים וזיקוקים, מתרגשת מאנשים טובים, ערבות הדדית, חגיגות, צבעים ונישוקים.
הצילום עבורי הוא קודם כל להיות במצב של ערות. לצאת מהאוטומט. המצב הזה בעצמו כבר שווה, עוד לפני שצילמתי משהו, ואם צילמתי ויצא גם משהו טוב אז הללויה. אני מצלמת כרגע בצורה מאד אינטואיטיבית, זה יכול להיות כל דבר ושום דבר ספציפי. אני פשוט נהנית להיות מודעת, קצת כמו חיישן, גם כשאני הולכת לסופר.
גרפיקאית במקצועי, הצילום אצלי הוא תחביב. צילום בשבילי הוא העברת חוויות ה"חוץ" ל"פנים" דרך עינית המצלמה, על כל הטוב והרע...
בשבילי, הצילום מגלם בחובו שלוש הזדמנויות:
א. כלי לביטוי ולתקשורת- ההזדמנות להציג בפני אחרים את עולמי ורגשותי.
ב. כלי לבחינה ועיבוד של נושאים שמעניינים אותי- ההזדמנות להתבונן ברגע אחד שהונצח בזמן.
ג. כלי של יצירה- ההזדמנות ליצור על ידי 'קליקליל'- בפשטות, במהירות, בקלות. אין עוד אומנות כזו...
בת 38, אמא של רותם ואסף המתוקים, פרודה באושר, שמחה בחלקי ויודעת שזו רק ההתחלה...
עצמאית, מתאמת מערכות בניין בתלת מימד ו... חברה ב'נשים מצלמות'! עבורי צילום זה אהבה, שקט, עולם ומלואו, סיפוק וחופש.
אני אוהבת לצלם אנשים, בעיקר ילדים.
בת 19, כרגע חיילת, משרתת בחיל הים בחיפה. אוהבת את הים יותר מהכל. אוהבת לצלם בעיקר טבע, ילדים וחיות.
צילום בשבילי זה לעצור לרגע, את הרגע. לשמר אותו. לתת את זוית הראיה שלי, את הפרשנות שלי למציאות.
וכי מהי המציאות אם לא הפרשנות האישית של כל אחד ואחת. ואני שמחה לתת את שלי.
את מה שאני אוהבת לצלם, לא אוכל לגמרי להגדיר כי זה לחלוטין מונע ממה שקורה בתוכי.
לעיתים אלו הם נופים, בהם אני מתבוננת מרחוק. לעיתים תקריבים שצוללים לפרטים הכי אינטימיים של המצטלם.
נהנית לצלם את מה שנובע מתוכי ומשתקף לי בחוץ.
הצילום עבורי הוא קסם - מעצם היכולת להקפיא את הזמן ולהנציח את הרגע.
אוהבת לצלם הכל: ילדים, אנשים, סיטואציות ונוף.
מצלמת כל הזמן ובעדר מצלמה מצלמת עם העינים....
"אהבה ליופי כמו אהבה לטוב לא צריכה הסבר" - אפלטון.
גרה בפרדסיה, נשואה ואם לשני בנים.
בת 38, עובדת בנגריה.
יש משהו בצילום מאוד מסקרן, אני תמיד מופתעת מהתוצאה, לפעמים לטובה.
אני אוהבת לצלם אנשים, בתור אמא במשרה מלאה הילדים שלי "זוכים" ליחס מועדף.
אוהבת לחיות, להרגיש, לדעת
וכמו ליבי הגועש
עם המצלמה נוגעת
בנפלאות הנגלות לעיני
במסתורי הנפרש לרגלי
את הנצח הבלתי נתפס
לשניה אחת
מקפיאה
בכבלי האשליה.....
בת 37 , גרה בקיבוץ רבדים. נשואה ואמא לארבעה ילדים פוטוגנים... צילום בשבילי זה מפגש של רוח וחומר, זו ההזדמנות להתענג עוד רגע על היופי ואולי אפילו להושיט אותו כמתנה לאחר.
יועצת שיווק, ומומחית באסטרטגיה ומיתוג.
אמא להילן איתמר ויהונתן. צילום עבורי: אסטטיקה,יצירה,נשימה,שמחה,חוויה,התבוננות,אהבה....
זווית התבוננות נוספת אל המציאות, אל העומק..ואל היופי.
מעורר השראה ויצירה, ומגרה להתבוננות וחשיבה.
אוהבת לצלם פרוטרטים, ומשחקי אור וחושך.
צילום בשבילי זו דרך להסתכל אחרת על מציאות, לפעמים דרך הצילום מתחדדים החושים ורואים פתאום משהו שונה ואחר, מואר, מצחיק, קודר, כואב, תנועה, יחס, ניכור. דרך הצילום אני מקבלת לגיטימציה להגיע למחוזות שמעולם לא אפשרתי לעצמי להגיע אליהם.הכרויות שונות ומשונות,חשיפה לאורחות חיים שונים ומלאי עניין ותוכן.
הצילום מזכיר לי לעצור. הוא מאפשר לי להתבונן ולראות. לעתים ללא המצלמה אני עיוורת.
עם המצלמה אני רואה יופי.
אני אוהבת לצלם אנשים, סביבות אנושיות, רגעים, לתפוס את הרגע שלא יחזור, לעצור את הזמן.
נשואה, אמא ל3 ילדים, מלמדת מה שאני יודעת למי שרוצה:מתמטיקה, מדעים,פסנתר ועוד.. ועוד.. צילום בשבילי הוא ה"וואו" שקורה לי כשתריס הלב שלי נפתח.
בת 35, נשואה ואמא לתאומים מקסימים, דילן ואוריאנה, בני שנתיים.
מתגוררת בסלעית, מושב לא רחוק מכפר סבא.
גמולוגית (מומחית ליהלומים ואבני חן), ובעלת עסק לעיצוב, ייבוא ומכירת תכשיטים.
צילום בשבילי הוא עולם ומלואו, עולם של אפשרויות, נסיונות, הסתכלות אחרת על אמנות בכלל וצילום בפרט. צילום היום הוא אתגר, דרך התבוננות על דברים מבעד לעדשה, דרך ראיית דברים שלא היתה קיימת לפני פתיחת צוהר זה.
אם ל-3, גרה ברעננה. העיסוק העיקרי שלי הוא בתחום האימון האישי - אימון קריירה, אימון ADHD ואימון מנהלים. שני תחומים שאני ממש אוהבת בתחום הצילום - צילום מקרו, וצילום מחול.
מנחת קבוצות לגילוי עצמי באמצעות יצירה. צילום בשבילי הוא אפשרות לעצור לרגע ולהתבונן על העולם בשקט, ללכת עם תחושת הבטן למה שמושך אותי ו"לתפוס" את הרגע. לאחר מכן, לראות ולברר מה התצלומים אומרים לי על עצמי, על העולם הפנימי שלי. מאד אוהבת לצלם סמטאות עתיקות, שכונות מיוחדות ובמיוחד נמשכת לצבע.
נשואה ואמא לתימור וקורן .
אוהבת לצלם ולהקפיא את הרגע שבעצם לעולם לא יחזור...
מאוד מחוברת לצילומי ספורט שונים ולאחרונה נפתחה עבורי הדלת של אמנות הצילום ועולם ומלואו נגלה בפני, יצירה מדהימה שמעוררת השראה לעוד ועוד..
בעתיד חושבת אולי לפתח את תחום הצילום כעיסוק שיהיה רק מתוך נתינה מלאה והמון אהבה.
אוהבת לצלם מקומות ואנשים כחלק מהתבוננות, נצירת רגעים של חוויה, למידה, חקר. הצילום עבורי הוא חלק מזכרון ,מחזיר, מחדד ומעצים חוויות.
בת 61, גרה בחיפה, מלמדת אנגלית בכפר נוער. אוהבת טבע, עיצוב, תנועה, סביבה, ולהיות עם בני משפחה וחברים.
רה בכפר ויתקין. פנסיונרית של משרד החינוך - חינוך מבוגרים. אמא לשלושה סבתא לשמונה. משתדלת להמשיך ללמוד דברים חדשים. עד עכשיו עסקתי בצילום כתיעוד היסטורי של משפחה, אירועים וטיולים. בקורס גיליתי נקודות ראות חדשות ואפשרויות טכניות נוספות, ואני נהנית להמשיך ולצלם.
אוהבת את משחק החיים. עוסקת בפוטותרפיה (תרפיה באמצעות צילום) וכן בתחום משאבי האנוש. צילום עבורי הוא אמצעי להמחשת היופי הסובב אותנו, כלי שעוזר לי לראות את מה שבמבט הרגיל אינני רואה תמיד, עוד דרך לפגוש את המציאות והמסתורין שבחיים.
מתנת יום ההולדת שלי לעצמי היתה ההרשמה למפגשים עם ליאור הקסומה.
מאז הספקתי גם להרחיב את גודל המתנה ולקנות לעצמי מצלמה של "אנשים גדולים",
ומאז, במעט הזמן הפנוי שיש לי - המצלמה הפכה להיות הדרך שלי להסתכל על העולם בצורה יותר ממוקדת ועמוקה.
תענוג!
"צלמי את האור"
כך אמר לי פעם מישהו.
מאז, אני מחפשת ומצלמת אותו....
את האור כמובן ;~)
אני...עוד מעט בת 57 (לא להאמין איך הזמן רץ)
אמא לשתי בנות ושני בנים, נשואה 30 שנה, גרה ביבנה, העיר היחידה בארץ שהיא מחוץ לעיר. בעיקר לומדת... ולומדת.
עוסקת בעיצוב גראפי. אוהבת לצלם מאז ומתמיד כדרך לתעד ולנצור חוויות ורגעים ממארג החיים, ככלי להתבוננות, חיפוש ויצירת תקשורת בשלל צבעים, תנועה, אור וצל... במסע מרתק של איסוף רגעי האושר של היומיום. המצלמה מאפשרת לי לשמח, אין דבר נפלא יותר. אמא לתומר ועידו, בת זוג לארי. בת קיבוץ געתון, ילידת 1961, גרה בהרצליה.
אני עינת בת 46 נשואה ואמא לחמישה, אוהבת אנשים ושמחה להיות בשמחה. אוהבת לצלם אנשים ויופי, זהו סוג של קשר עם החוץ והפנים שלי.
נשואה לעמית ואמא לשני מקסימים ואהובים. אוהבת את החיים ולומדת, עם השנים, להנות מהדברים הקטנים, להעריך אותם יותר ולהתענג עליהם.
צילום תמיד היה אהבה גדולה שלי. היום, אחרי הקורס הקסום עם ליאור, אני מצלמת מהלב. התרחש אצלי חיבור מחודש למצלמה. אני רואה (ולא רק דרך העינית) צבעים, מרקמים, אור, צל, אני מתבוננת באנשים ובטבע , אני יוצרת, אני מאלתרת, אני מחפשת, אני בודקת, אני לומדת, אני מאושרת.
לפעמים אני מרגישה כמו מצלמה בעצמי. ההתבוננות היא דרך העיניים, אך התחושה היא של אין סוף פריימים. וכשהמצלמה בידי, והפריימים שאני רואה דרך עיניי הופכים לתמונות שאני אוהבת, זה נותן לי סיפוק רב ותחושה נפלאה של הגשמה עצמית.
אמא, בת זוג, בת 39, גרה בב"ש, לומדת, אוהבת בע"ח, נהנית לטייל, לקרוא ולבלות עם הילדים. צילום זה אהבה, התבוננות, משחקיות, התרגשות מהיומיומי,הדהוד של רגע בתוכי. פעמים רבות כאשר אני מתבוננת בתמונות שצילמתי, הן משקפות לי את הלך הרוח בו הייתי שרויה באותו זמן. נדמה לי שאינני יודעת עדיין את מלוא המשמעות של צילום עבורי, אני ממשיכה לגלות דברים חדשים...
גרה באילת, אוהבת את החופש שלי, את העצמאות שלי, לטייל בעולם ובעיקר ביפן. מעריכה ומתחברת מאוד לתרבות היפנית. הצילום עבורי הוא דרך להעביר חוויה ולנסות להנציח אותה בצורה הטובה ביותר בעיני, מזווית הראיה שלי.
זכיתי להכיר אהבה עצומה לצילום, למדתי לראות את העולם בדרך חדשה המעצימה את היופי והעומק שקיימים בחיינו ואנו לעיתים עוברים לידו בלי לראותו במהלך חיי היום יום.
