מירית הר-לב

 לפני שנתיים עזבנו אני ומשפחתי - בעלי יזהר אורי בת 7 ועילי בן שנתיים, את ת"א לטובת פרדס חנה. אנחנו פה בגופינו אבל הלב נשאר שם, בלב של ת"א. המעבר לא היה פשוט, יותר מידי שקט לעומת האקשן התל אביבי אבל השקט הזה הביא אתו גם משהו טוב: ההכרות עם ליאור מן ו'נשים מצלמות'. 

מה זה צילום בשבילך ומה את אוהבת לצלם?: 

 הצילום עבורי הוא קודם כל להיות במצב של ערות. לצאת מהאוטומט. המצב הזה בעצמו כבר שווה, עוד לפני שצילמתי משהו, ואם צילמתי ויצא גם משהו טוב אז הללויה. אני מצלמת כרגע בצורה מאד אינטואיטיבית, זה יכול להיות כל דבר ושום דבר ספציפי. אני פשוט נהנית להיות מודעת, קצת כמו חיישן, גם כשאני הולכת לסופר.